‫Google משתמשת בטכנולוגיית AI כדי לתרגם תוכן לשפה המועדפת עליך. בתרגומים כאלו עשויות להיות שגיאות.

שימוש בשרת MCP מרוחק של GKE

Autopilot Standard

במאמר הזה מוסבר איך משתמשים בשרת המרוחק של Model Context Protocol ‏ (MCP) ב-Google Kubernetes Engine כדי להתחבר לאפליקציות מבוססות-AI, כולל Antigravity, ‏ChatGPT, ‏Claude ואפליקציות בהתאמה אישית שאתם מפתחים. שרת ה-MCP המרוחק של GKE מספק גישת קריאה למשאבים של GKE ו-Kubernetes. הוא מאפשר לסוכן ה-AI לבדוק את הסביבה שלכם ולצפות בה. שרת ה-MCP המרוחק של Google Kubernetes Engine מופעל כשמפעילים את Google Kubernetes Engine API.

‫Model Context Protocol (MCP) הוא תקן שמגדיר איך מודלים גדולים של שפה (LLM) ואפליקציות או סוכנים של AI מתחברים למקורות נתונים חיצוניים. שרתי MCP מאפשרים לכם להשתמש בכלים, במשאבים ובהנחיות שלהם כדי לבצע פעולות ולקבל נתונים מעודכנים משירות הקצה העורפי שלהם.

מה ההבדל בין שרתי MCP מקומיים לשרתי MCP מרוחקים?

שרתי MCP מקומיים: בדרך כלל פועלים במחשב המקומי ומשתמשים בזרמי הקלט והפלט הרגילים (stdio) כדי לתקשר בין שירותים באותו מכשיר.
שרתי MCP מרוחקים: פועלים בתשתית של השירות ומציעים נקודת קצה (endpoint) מסוג HTTP לאפליקציות AI, כדי לאפשר תקשורת בין לקוח ה-MCP של ה-AI לבין שרת ה-MCP. מידע נוסף על ארכיטקטורת MCP

ליבה ללא שמירת מצב

בגרסת MCP‏ 2026-07-28, פרוטוקול MCP משתנה מפרוטוקול דו-כיווני עם שמירת מצב (stateful) לפרוטוקול ללא שמירת מצב (stateless). כל בקשת MCP מתארת את עצמה ואפשר לנתב אותה באמצעות כותרות. אין צורך בלחיצת היד של initialize/initialized או ב-Mcp-Session-Id כי כל בקשה כוללת את כל המידע הנדרש בכותרות HTTP או בפרמטר _meta. שרתי MCP יכולים לבקש מידע נוסף שנדרש לכלי באמצעות בקשות הלוך ושוב (MRTR).

כדי לנתב ולעבד בקשות בלי לנתח את גוף הבקשה, נדרשות כמה כותרות MCP, כולל:

כותרות שנדרשות לפי מפרט ה-MCP, כמו כותרת גרסת הפרוטוקול וכותרות בקשה רגילות.
כותרות בהתאמה אישית שמוגדרות על ידי שרת ה-MCP. הכותרות האלה משתקפות בכותרות HTTP מסכימת הקלט של הכלי באמצעות המאפיין x-mcp-header. לדוגמה, שרת MCP יכול להגדיר כותרת מותאמת אישית כדי לציין את האזור או את מזהה הפרויקט ב- Google Cloud .

למידע נוסף על הארכיטקטורה של MCP, קראו את המפרט של MCP בגרסה 2026-07-28 ואת השינויים העיקריים.

מידע על שרת ה-MCP המקומי של GKE זמין בשרת ה-MCP של GKE ב-GitHub.

שרתי MCP של Google ושרתי MCP מרוחקים של Google Cloud

לשרתי MCP של Google ושל Google Cloud יש את התכונות והיתרונות הבאים:

חיפוש פשוט ומרוכז
נקודות קצה (endpoints) מנוהלות של HTTP גלובלי או אזורי
הרשאה פרטנית
אבטחה אופציונלית של הנחיות ותשובות באמצעות הגנה מוגברת על המודל
רישום מרכזי ביומן הביקורת

במאמר סקירה כללית על שרתי Google Cloud MCP מוסבר על שרתי MCP אחרים ועל אמצעי הבקרה לאבטחה ולמשילות שזמינים לשרתי Google Cloud MCP.

יכול להיות שתרצו להשתמש בשרת MCP מקומי של GKE מהסיבות הבאות:

פיתוח ובדיקה באופן מקומי
שימוש ב-MCP במצב אופליין
יצירת אשכולות ועומסי עבודה, כולל יצירת מניפסטים לעומסי עבודה של AI/ML
הגדרת לקוח מקומי (באמצעות kubeconfig)
יומני שאילתות
איך מקבלים המלצות לגבי עלויות ואבטחה בסביבת GKE

למידע נוסף על השימוש בשרת MCP המקומי, ראו שרת GKE MCP. הקטעים הבאים רלוונטיים רק לשרת MCP מרוחק של GKE.

לפני שמתחילים

נכנסים לחשבון Google Cloud . אנחנו ממליצים למשתמשים חדשים ב- Google Cloud ליצור חשבון כדי שיוכלו להעריך את הביצועים של המוצרים שלנו בתרחישים מהעולם האמיתי. לקוחות חדשים מקבלים בחינם גם קרדיט בשווי 300$ להרצה, לבדיקה ולפריסה של עומסי העבודה.

התקינו את ה-CLI של Google Cloud.

הערה: אם התקנתם את ה-CLI של gcloud, השתמשו בפקודה gcloud components update כדי לבדוק אם הגרסה העדכנית מותקנת.

אם אתם משתמשים בספק זהויות חיצוני (IdP), קודם אתם צריכים להיכנס ל-CLI של gcloud באמצעות המאגר המאוחד לניהול זהויות.

כדי לאתחל את ה-CLI של gcloud, הריצו את הפקודה הבאה:

gcloud init

יוצרים או בוחרים פרויקט ב- Google Cloud .

התפקידים שנדרשים כדי לבחור או ליצור פרויקט

בחירת פרויקט: כדי לבחור פרויקט לא נדרש תפקיד IAM ספציפי – אתם יכולים לבחור כל פרויקט שקיבלתם בו תפקיד.
יצירת פרויקט: כדי ליצור פרויקט, צריך את התפקיד "יצירת פרויקטים" (roles/resourcemanager.projectCreator), שכולל את ההרשאה resourcemanager.projects.create. איך מקצים תפקידים?

יוצרים פרויקט ב- Google Cloud :
```
gcloud projects create PROJECT_ID
```
מחליפים את PROJECT_ID בשם של הפרויקט ב- Google Cloud שאתם יוצרים.
בוחרים את הפרויקט שיצרתם ב- Google Cloud :
```
gcloud config set project PROJECT_ID
```
מחליפים את PROJECT_ID בשם הפרויקט ב- Google Cloud .

מוודאים שהחיוב מופעל בפרויקט ב- Google Cloud .

מפעילים את Kubernetes Engine API, אם הוא עדיין לא מופעל:

התפקידים שנדרשים כדי להפעיל ממשקי API

כדי להפעיל ממשקי API, צריך את ההרשאה serviceusage.services.enable. אם אתם יצרתם את הפרויקט, סביר להניח שכבר יש לכם את ההרשאה הזו דרך התפקיד "בעלים" (roles/owner). אחרת, תוכלו לקבל את ההרשאה הזו דרך התפקיד "אדמין בממשק 'שימוש בשירות'" (roles/serviceusage.serviceUsageAdmin). איך מקצים תפקידים

gcloud services enable container.googleapis.com

נותנים תפקידים לחשבון המשתמש. מריצים את הפקודה הבאה לכל אחד מהתפקידים הבאים ב-IAM: roles/container.clusterViewer

gcloud projects add-iam-policy-binding PROJECT_ID --member="user:USER_IDENTIFIER" --role=ROLE

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט.
‫USER_IDENTIFIER: המזהה של חשבון המשתמש . לדוגמה, myemail@example.com.
‫ROLE: התפקיד ב-IAM שאתם נותנים לחשבון המשתמש.

התקינו את ה-CLI של Google Cloud.

הערה: אם התקנתם את ה-CLI של gcloud, השתמשו בפקודה gcloud components update כדי לבדוק אם הגרסה העדכנית מותקנת.

אם אתם משתמשים בספק זהויות חיצוני (IdP), קודם אתם צריכים להיכנס ל-CLI של gcloud באמצעות המאגר המאוחד לניהול זהויות.

כדי לאתחל את ה-CLI של gcloud, הריצו את הפקודה הבאה:

gcloud init

יוצרים או בוחרים פרויקט ב- Google Cloud .

התפקידים שנדרשים כדי לבחור או ליצור פרויקט

בחירת פרויקט: כדי לבחור פרויקט לא נדרש תפקיד IAM ספציפי – אתם יכולים לבחור כל פרויקט שקיבלתם בו תפקיד.
יצירת פרויקט: כדי ליצור פרויקט, צריך את התפקיד "יצירת פרויקטים" (roles/resourcemanager.projectCreator), שכולל את ההרשאה resourcemanager.projects.create. איך מקצים תפקידים?

יוצרים פרויקט ב- Google Cloud :
```
gcloud projects create PROJECT_ID
```
מחליפים את PROJECT_ID בשם של הפרויקט ב- Google Cloud שאתם יוצרים.
בוחרים את הפרויקט שיצרתם ב- Google Cloud :
```
gcloud config set project PROJECT_ID
```
מחליפים את PROJECT_ID בשם הפרויקט ב- Google Cloud .

מוודאים שהחיוב מופעל בפרויקט ב- Google Cloud .

מפעילים את Kubernetes Engine API, אם הוא עדיין לא מופעל:

התפקידים שנדרשים כדי להפעיל ממשקי API

gcloud services enable container.googleapis.com

נותנים תפקידים לחשבון המשתמש. מריצים את הפקודה הבאה לכל אחד מהתפקידים הבאים ב-IAM: roles/container.clusterViewer

gcloud projects add-iam-policy-binding PROJECT_ID --member="user:USER_IDENTIFIER" --role=ROLE

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

‫PROJECT_ID: מזהה הפרויקט.
‫USER_IDENTIFIER: המזהה של חשבון המשתמש . לדוגמה, myemail@example.com.
‫ROLE: התפקיד ב-IAM שאתם נותנים לחשבון המשתמש.

התפקידים הנדרשים

לחשבון המשתמש שמבצע קריאות לכלים של שרת ה-MCP המרוחק צריכות להיות הרשאות גישה למשאבי GKE. החשבון הזה יכול להיות משתמש אנושי או חשבון שירות אוטומטי. צריך להקצות לפחות את התפקיד הבא בפרויקטGoogle Cloud :

משתמש בכלי MCP ‏ (roles/mcp.toolUser): נותן הרשאה לבצע קריאות לכלי בנקודת הקצה של שרת ה-MCP.
צפייה באשכול Kubernetes Engine (roles/container.clusterViewer): התפקיד הזה נותן גישה לקריאה בלבד שנדרשת לכלים של השרת המרוחק.

הקצאת התפקיד הזה:

חשבון משתמש, כשאדם יוצר אינטראקציה עם שרת ה-MCP דרך לקוח כמו Gemini CLI.
חשבון שירות כשמפתחים סוכן אוטונומי או אפליקציה ששולחים קריאה לשרת ה-MCP.

אימות והרשאה

שרתי MCP מרוחקים של GKE משתמשים בפרוטוקול OAuth 2.0 עם ניהול זהויות והרשאות גישה (IAM) לאימות ולהרשאה. כל Google Cloud הזהויות נתמכות לאימות בשרתי MCP.

שרת ה-MCP המרוחק של GKE לא מקבל מפתחות API לצורך אימות.

אנחנו ממליצים ליצור זהות נפרדת לסוכנים שמשתמשים בכלים של MCP, כדי שתוכלו לשלוט בגישה למשאבים ולעקוב אחריה. מידע נוסף על אימות זמין במאמר אימות בשרתי MCP.

היקפי ההרשאות של OAuth ב-MCP מרוחק ב-GKE

ב-OAuth 2.0 משתמשים בהיקפי הרשאות ובפרטי כניסה כדי לקבוע אם לחשבון משתמש מאומת מסוים מותר לבצע פעולה מסוימת במשאב. למידע נוסף על היקפי ההרשאות של OAuth 2.0 ב-Google, קראו את המאמר שימוש ב-OAuth 2.0 כדי לגשת אל Google APIs.

ל-GKE יש את היקפי ההרשאות הבאים של OAuth לכלי MCP:

URI של היקף ההרשאות ל-CLI של gcloud	תיאור
`https://www.googleapis.com/auth/container`	הרשאת קריאה וכתיבה מלאה במשאבי GKE.
`https://www.googleapis.com/auth/container.read-only`	הרשאת קריאה בלבד במשאבי GKE.
`https://www.googleapis.com/auth/cloud-platform`	נותן גישה רחבה לקריאה ולכתיבה בפרויקטים ב- Google Cloud .

יכול להיות שיידרשו היקפי הרשאות נוספים במשאבים שאליהם ניגשים במהלך קריאה לפונקציה. רשימה של היקפי ההרשאות שנדרשים ל-GKE מופיעה במאמר GKE API.

הגדרת לקוח MCP לשימוש בשרת GKE MCP

אפליקציות וסוכני AI, כמו Claude או Antigravity, יכולים ליצור מופע של לקוח MCP שמתחבר לשרת MCP יחיד. לאפליקציית AI יכולים להיות כמה לקוחות שמתחברים לשרתי MCP שונים. אם האפליקציה שלכם לא מופיעה בהנחיות הספציפיות ללקוח, תוכלו להשתמש במידע הבא כדי להתחבר מרוב האפליקציות.

באפליקציית ה-AI, מחפשים דרך להוסיף שרת MCP מרוחק או להתחבר אליו. לשרת GKE MCP, מזינים את הפרטים הבאים לפי הצורך:

שם השרת: שרת MCP מרוחק של GKE
כתובת ה-URL של השרת או נקודת הקצה (endpoint): ‏https://container.googleapis.com/mcp או כתובת URL אחרת של ערכת כלים, ראו כלים זמינים
תעבורה: HTTP שניתן להעביר בסטרימינג
פרטי אימות: בהתאם לשיטת האימות שאתם רוצים להשתמש בה, אתם יכולים להזין את פרטי הכניסה, את מזהה הלקוח והסוד של לקוח OAuth או את פרטי הכניסה והזהות של הנציג. Google Cloud מידע נוסף על אימות זמין במאמר אימות בשרתי MCP.
‫OAuth scope: היקף ההרשאות של OAuth 2.0 שבו רוצים להשתמש כשמתחברים לשרת ה-MCP של GKE.

בקטע הנחיות ספציפיות ללקוח מוסבר איך להגדיר את שרת ה-MCP ולהתחבר אליו באפליקציות ספציפיות.

למידע כללי נוסף, אפשר לעיין במקורות המידע הבאים:

‫URI של הפניה לכתובת אחרת

באפליקציות מבוססות-אינטרנט ובחלק מהאפליקציות למחשב, צריך להוסיף לרשימת ההיתרים URI להפניה אוטומטית כשיוצרים מזהה לקוח וסוד לאימות. שרת ההרשאות משתמש בכתובות URI להפניה אוטומטית כדי לשלוח אסימונים לאפליקציה. במסמכי התיעוד של האפליקציה צריך לציין את כתובת ה-URI להפניה אוטומטית שבה צריך להשתמש. אי אפשר להשתמש בכתובות URI מותאמות אישית להפניה אוטומטית.

באילו כלים אפשר להשתמש

בחומר העזר של GKE MCP מפורטים כלי ה-MCP שזמינים לשרת GKE MCP.

כלים לרשימות

משתמשים ב-MCP inspector כדי להציג רשימה של כלים, או שולחים בקשת HTTP מסוג tools/list ישירות לשרת ה-MCP המרוחק של GKE. השיטה tools/list לא דורשת אימות.

curl -X POST https://container.googleapis.com/TOOLSET_ENDPOINT \
    -H 'Content-Type: application/json' \
    -H 'Accept: application/json' \
    -H 'MCP-Protocol-Version: MCP_PROTOCOL_VERSION' \
    -H 'Mcp-Method: tools/list' \
    -d '{
      "jsonrpc": "2.0",
      "id": 1,
      "method": "tools/list",
      "params": {
        "_meta": {
          "io.modelcontextprotocol/protocolVersion": "MCP_PROTOCOL_VERSION",
          "io.modelcontextprotocol/clientCapabilities": {
            "extensions": {
              "io.modelcontextprotocol/ui": {
                "mimeTypes": ["text/html;profile=mcp-app"]
              }
            }
          }
        }
      }
    }'

מחליפים את מה שכתוב בשדות הבאים:

‫TOOLSET_ENDPOINT: החלק שנותר בנקודת הקצה של ה-MCP אחרי שם השירות. לדוגמה, ב-GKE, יכול להיות שהערך יהיה mcp/toolset-name.
‫MCP_PROTOCOL_VERSION: גרסת פרוטוקול ה-MCP, לדוגמה 2026-07-28.

תרחישים לדוגמה

הנה כמה תרחישים לדוגמה לשימוש בשרת MCP מרוחק של GKE:

בודקים את ההגדרות והסטטוס של אשכולות GKE ומאגרי הצמתים. לדוגמה, אפשר להשתמש בהנחיה: "Show me the details of my 'production-cluster' and list all of its מאגרי צמתים."
לראות הגדרות של משאבים ב-Kubernetes ויומני קונטיינרים מתוך אשכול בלי להשתמש ב-kubectl. לדוגמה, אפשר להשתמש בהנחיה: "Get the YAML for the 'frontend-deployment' in the 'default' namespace".
מעקב אחרי הסטטוס של פעולות GKE ממושכות, כמו שדרוגים של אשכולות. לדוגמה, אפשר להשתמש בהנחיה: "List all the GKE operations in my project from the last hour".

הגדרות אופציונליות של אבטחה ובטיחות

בגלל המגוון הרחב של הפעולות שאפשר לבצע באמצעות כלי MCP, יש סיכוני אבטחה ושיקולים חדשים שצריך להביא בחשבון. כדי לצמצם ולנהל את הסיכונים האלה,Google Cloud מציע הגדרות ברירת מחדל וכללי מדיניות שניתנים להתאמה אישית כדי לשלוט בשימוש בכלים של MCP בארגון או בפרויקט ב- Google Cloud.

מידע נוסף על אבטחה ופיקוח ב-MCP זמין במאמר אבטחה ובטיחות ב-AI.

כשמשתמשים ב-MCP עם GKE, חשוב להבין את מודל האחריות המשותפת ביניכם לבין Google. ‫Google מאבטחת את התשתית ואת שרת ה-MCP עצמו, אבל אתם אחראים לאבטח את פרטי הכניסה שמשמשים את לקוח ה-MCP, להגדיר כללי מדיניות IAM מתאימים לפרטי הכניסה האלה ולעקוב אחרי הפעולות של סוכן ה-AI.

שימוש ב-Model Armor

‫Model Armor הוא שירות שלGoogle Cloud שנועד לשפר את האבטחה והבטיחות של אפליקציות ה-AI. הוא פועל באופן יזום כדי לסנן הנחיות ותשובות של מודלי LLM, להגן מפני סיכונים שונים ולתמוך בשיטות לפיתוח אחראי של AI. לא משנה אם אתם פורסים את ה-AI בסביבת הענן שלכם או אצל ספקי שירותי ענן חיצוניים, אתם יכולים להשתמש ב-Model Armor כדי למנוע קלט זדוני, לאמת את בטיחות התוכן, להגן על מידע אישי רגיש, לשמור על תאימות ולאכוף את מדיניות הבטיחות והאבטחה של ה-AI באופן עקבי בכל סביבת ה-AI שלכם.

כשהתכונה "הגנה מוגברת על המודל" מופעלת עם רישום ביומן, היא מתעדת את כל המטען הייעודי (payload). זה עלול לחשוף מידע רגיש ביומנים.

ניתוב בקשות של MCP ל-Model Armor

התכונה "הגנה מוגברת על המודל" זמינה באזורים מסוימים. אם אתם מפעילים את Model Armor ומשתמשים בשרת MCP בסמכות שיפוט שלא נתמכת על ידי Model Armor, יכול להיות שההתנהגות של ניתוב הקריאה תהיה שונה בשרתי MCP שונים, ושהיא תפר את התאימות של מיקום אחסון הנתונים לנתונים שנמצאים בשימוש ובמעבר. מידע נוסף על ההתנהגות של שרתי MCP ספציפיים זמין במאמר מוצרים שנתמכים ב-Model Armor.

הפעלת Model Armor

כדי להשתמש ב-Model Armor, צריך להפעיל את ממשקי ה-API של Model Armor.

המסוף

מפעילים את Model Armor API, אם הוא עדיין לא מופעל.
התפקידים שנדרשים כדי להפעיל ממשקי API
כדי להפעיל ממשקי API, צריך את ההרשאה serviceusage.services.enable. אם יצרתם את הפרויקט, סביר להניח שכבר יש לכם את ההרשאה הזו דרך התפקיד "בעלים" (roles/owner). אחרת, תוכלו לקבל את ההרשאה הזו דרך התפקיד "אדמין בממשק 'שימוש בשירות'" (roles/serviceusage.serviceUsageAdmin). איך מקצים תפקידים
להפעלת ה-API
בוחרים את הפרויקט שבו רוצים להפעיל את Model Armor.

gcloud

לפני שמתחילים, מבצעים את השלבים הבאים באמצעות Google Cloud CLI עם Model Armor API:

מפעילים את Cloud Shell במסוף Google Cloud .

הפעלת Cloud Shell

בחלק התחתון של מסוף Google Cloud יתחיל סשן של Cloud Shell ותופיע הודעה של שורת הפקודה. Cloud Shell היא סביבת מעטפת שבה ה-CLI של Google Cloud מותקן ומוגדרים ערכים לפרויקט הקיים. הסשן יופעל תוך כמה שניות.
מריצים את הפקודה הבאה כדי להגדיר את נקודת הקצה ל-API של שירות Model Armor.
```
gcloud config set api_endpoint_overrides/modelarmor "https://modelarmor.LOCATION.rep.googleapis.com/"
```
מחליפים את LOCATION באזור שבו רוצים להשתמש ב-Model Armor.

הגדרת הגנה לשרתי MCP של Google ו Google Cloud לשרתי MCP מרוחקים

כדי להגן על הקריאות והתשובות של כלי ה-MCP, אתם יכולים להשתמש בהגדרות הבסיסיות של Model Armor. הגדרת רצפה קובעת את מסנני האבטחה המינימליים שחלים על הפרויקט. ההגדרה הזו מחילה קבוצה עקבית של מסננים על כל הקריאות והתגובות של כלי ה-MCP בפרויקט.

מגדירים את ההגנה המוגברת על המודל עם הסרת תוכן זדוני או רגיש ב-MCP. מידע נוסף זמין במאמר הגדרת רמות הסינון של Model Armor.

דוגמה לפקודה:

gcloud model-armor floorsettings update \
--full-uri='projects/PROJECT_ID/locations/global/floorSetting' \
--enable-floor-setting-enforcement=TRUE \
--add-integrated-services=GOOGLE_MCP_SERVER \
--google-mcp-server-enforcement-type=INSPECT_AND_BLOCK \
--enable-google-mcp-server-cloud-logging \
--malicious-uri-filter-settings-enforcement=ENABLED \
--add-rai-settings-filters='[{"confidenceLevel": "MEDIUM_AND_ABOVE", "filterType": "DANGEROUS"}]'

מחליפים את PROJECT_ID במזהה הפרויקט ב- Google Cloud .

שימו לב להגדרות הבאות:

‫INSPECT_AND_BLOCK: סוג האכיפה שבודק את התוכן בשרת MCP של Google וחוסם הנחיות ותשובות שתואמות למסננים.
‫ENABLED: ההגדרה שמפעילה סינון או אכיפה.
‫MEDIUM_AND_ABOVE: רמת הסמך של הגדרות הסינון של Responsible AI - Dangerous. אפשר לשנות את ההגדרה הזו, אבל ערכים נמוכים יותר עלולים לגרום ליותר תוצאות חיוביות כוזבות. מידע נוסף מופיע במאמר רמות הסמך של Model Armor.

השבתת הסריקה של תנועת MCP באמצעות Model Armor

כדי להפסיק את הסריקה האוטומטית של הגנה מוגברת על המודל לתעבורת נתונים אל שרתי MCP וממנה, על סמך הגדרות אבטחה מינימליות של הפרויקט, מריצים את הפקודה הבאה:

gcloud model-armor floorsettings update \
  --full-uri='projects/PROJECT_ID/locations/global/floorSetting' \
  --remove-integrated-services=GOOGLE_MCP_SERVER

מחליפים את PROJECT_ID במזהה הפרויקט ב- Google Cloud . התכונה "הגנה מוגברת על המודל" לא מחילה באופן אוטומטי את הכללים שמוגדרים בהגדרות המינימום של הפרויקט הזה על תנועה בשרת MCP של Google.

הגדרות הסף וההגדרות הכלליות של Model Armor יכולות להשפיע על יותר מאשר רק MCP. מכיוון שהגנה מוגברת על המודל משתלבת עם שירותים כמו Vertex AI, כל שינוי שתבצעו בהגדרות של רמות הסינון יכול להשפיע על סריקת התנועה ועל התנהגויות הבטיחות בכל השירותים המשולבים, ולא רק ב-MCP.

שליטה בשימוש ב-MCP באמצעות מדיניות IAM

כללי מדיניות הדחייה וכללי מדיניות ההרשאה של ניהול זהויות והרשאות גישה (IAM) עוזרים לכם לאבטח את Google Cloud ואת שרתי Google MCP.

אפשר לשלב כמה קריטריונים כדי ליצור מדיניות אבטחה ופיקוח בהתאמה אישית, על ידי מתן גישה או דחיית גישה על סמך:

חשבון המשתמש.
מאפייני הכלי, כמו המאפיין "לקריאה בלבד".
שם השירות או שם הכלי.
מזהה הלקוח ב-OAuth של האפליקציה.

מידע נוסף זמין במאמר שליטה בשימוש ב-MCP באמצעות ניהול זהויות והרשאות גישה.

שימוש בשרת MCP מרוחק של GKE קל לארגן דפים בעזרת אוספים אפשר לשמור ולסווג תוכן על סמך ההעדפות שלך.

מה ההבדל בין שרתי MCP מקומיים לשרתי MCP מרוחקים?

ליבה ללא שמירת מצב

שרתי MCP של Google ושרתי MCP מרוחקים של Google Cloud

לפני שמתחילים

התפקידים הנדרשים

אימות והרשאה

היקפי ההרשאות של OAuth ב-MCP מרוחק ב-GKE

הגדרת לקוח MCP לשימוש בשרת GKE MCP

‫URI של הפניה לכתובת אחרת

באילו כלים אפשר להשתמש

כלים לרשימות

תרחישים לדוגמה

הגדרות אופציונליות של אבטחה ובטיחות

שימוש ב-Model Armor

ניתוב בקשות של MCP ל-Model Armor

הפעלת Model Armor

המסוף

gcloud

הגדרת הגנה לשרתי MCP של Google ו Google Cloud לשרתי MCP מרוחקים

השבתת הסריקה של תנועת MCP באמצעות Model Armor

שליטה בשימוש ב-MCP באמצעות מדיניות IAM

המאמרים הבאים

שימוש בשרת MCP מרוחק של GKE