במאמר הזה נסביר על אחסון בלוקים, שנקרא בדרך כלל דיסקים או נפחים, שמוצע על ידי Compute Engine. אתם יכולים להשתמש באחסון בלוקים (block storage) לאתחול ולנפחי נתונים בכל מופעי המחשוב, כולל מכונות וירטואליות (VM), קונטיינרים ומכונות Bare Metal. בדף הזה מוסבר איך לבחור אחסון בלוקים למופעי מחשוב.
המונחים דיסק, נפח אחסון ונפח אחסון בלוקים הם מילים נרדפות ומשמשים לסירוגין במסמכי התיעוד, במסוף Google Cloud , ב-Google Cloud CLI וב-API בארכיטקטורת REST.
מידע על אחסון בלוקים
Google Cloud מציע שני סוגים של דיסקים או אחסון בלוקים – אחסון בלוקים זמני ואחסון בלוקים עמיד. אפשר לשלב את הסוגים האלה של אחסון בלוקים במופע חישוב יחיד.
אחסון בלוקים זמני
אחסון בלוקים זמני, או חולף, מציע את הביצועים הכי מהירים מבין כל סוגי אחסון הבלוקים, אבל החיסרון הוא שהנתונים המאוחסנים אובדים אם המכונה הווירטואלית מפסיקה לפעול מסיבה כלשהי. הנתונים יאבדו אם תפסיקו, תשהו או תפעילו מחדש את המכונה הווירטואלית, או אם המכונה הווירטואלית תקרוס או תיכשל.
בגלל האופי הארעי של אחסון הבלוקים, כדאי להשתמש בו רק לנתוני גירוד, למטמון כמו tempdb ל-Microsoft SQL Server או לאחסון של מסדי נתונים שעברו אופטימיזציה ל-Flash. אי אפשר להשתמש באחסון בלוקים זמני כנפח אתחול.
כונן SSD מקומי, כולל Titanium SSD, הוא אחסון הבלוקים הזמני שמוצע ב-Google Cloud. דיסקים של SSD מקומיים מחוברים פיזית לשרת שמארח את המופע.
מידע נוסף על Local SSD זמין בקטעים הבאים:
- בדיקת מגבלות הביצועים של SSD מקומי
- מידע על מתי נתוני SSD מקומי נשמרים זמין במאמר בנושא שמירת נתוני SSD מקומי
- סדרות מכונות נתמכות ל-SSD מקומי
- הוספת דיסקים של SSD מקומי כשיוצרים מכונת VM
אחסון בלוקים עמיד
אחסון בלוקים עמיד או מתמיד מיועד לנתונים שרוצים לשמור אחרי שמפסיקים, משעים או מוחקים את המכונה הווירטואלית, או אפילו אם המכונה הווירטואלית קורסת או נכשלת.
Hyperdisk ו-Persistent Disk הם פתרונות אחסון בלוקים עמידים ב- Google Cloud, אבל Persistent Disk לא זמין בסדרות המכונות העדכניות. Google ממליצה להשתמש ב-Hyperdisk כדי להשיג את הביצועים הכי גבוהים וליהנות מתכונות מתקדמות.
לנפחי Hyperdisk ולנפחי Persistent Disk יש את המאפיינים הבאים:
פועלים כמו דיסקים פיזיים: אפשר להשתמש בנפח של Hyperdisk או של Persistent Disk עם מופע Compute כאילו מדובר בדיסק פיזי שמצורף למופע. עם זאת, אלה מכשירים שמחוברים לרשת ומעבירים נתונים ברשתות של Google.
ניידות: נפחי Hyperdisk ו-Persistent Disk הם בלתי תלויים במופעי המחשוב שמצרפים אותם אליהם. המאפיין הזה מאפשר לכם לצרף נפח לאינסטנס פעיל בלי השבתה. אפשר גם לנתק את אמצעי האחסון כדי לשמור את הנתונים גם אחרי שמוחקים את המופע.
אבטחה: כברירת מחדל, הנתונים מוצפנים במנוחה ובמעבר. אפשר גם להתאים אישית את ההצפנה באמצעות מפתחות משלכם.
אפשרויות לזמינות גבוהה: כדי להגן על הנתונים מפני כשלים אזוריים, אפשר לשכפל את אמצעי האחסון בשני אזורים.
ההבדלים בין Hyperdisk לבין Persistent Disk
גם Hyperdisk וגם Persistent Disk מציעים אחסון בלוקים עמיד, מאובטח ויעיל, אבל Google ממליצה להשתמש ב-Hyperdisk.
ל-Hyperdisk יש כמה יתרונות מרכזיים לעומת אחסון מתמיד (Persistent Disk):
ביצועים שניתנים להתאמה אישית: אתם יכולים להגדיר בנפרד את הביצועים והגודל של כל נפח Hyperdisk. הביצועים של Hyperdisk לא תלויים בקיבולת שהוקצתה. התכונה הזו מאפשרת להגדיל או להקטין את הביצועים של נפח Hyperdisk בלי לשנות את הגודל שלו.
בניגוד ל-Hyperdisk, הביצועים של Persistent Disk תלויים בקיבולת שהוקצתה. לכן, כדי לשפר את הביצועים של דיסק לאחסון מתמיד, צריך להגדיל את הגודל שלו.
ביצועים טובים יותר באופן כללי: ל-Hyperdisk יש מגבלות גבוהות יותר של IOPS ותפוקה בהשוואה ל-Persistent Disk.
בחירה של סוג אחסון בלוקים
כדי להחליט בין Local SSD, Hyperdisk ו-Persistent Disk, מבצעים את השלבים הבאים:
קובעים אם אתם צריכים אחסון בלוקים עמיד או זמני. לדוגמה, נפח האתחול של מכונת חישוב חייב להשתמש באחסון בלוקים עמיד.
אם אתם צריכים להשתמש באחסון בלוקים זמני, השתמשו ב-Local SSD אם הוא זמין בסדרת המכונות שלכם. אם אתם צריכים אחסון עמיד, אתם צריכים להמשיך לשלב הבא.
אם אתם צריכים להשתמש באחסון בלוקים עמיד, כדאי להשתמש ב-Hyperdisk אם הוא זמין לסדרת המכונות שלכם. אם סדרת המכונות שלכם לא תומכת ב-Hyperdisk, צריך להשתמש ב-Persistent Disk.
בוחרים את סוג ה-Hyperdisk או ה-Persistent Disk המתאים ביותר לעומס העבודה. מידע נוסף על סוגי Hyperdisk ו-Persistent Disk זמין במאמרים בחירת סוג Hyperdisk וסוגי Persistent Disk.
מידע נוסף על התכונות, הביצועים והעמידות של Hyperdisk זמין במאמר מידע על Hyperdisk. למידע על Persistent Disk, אפשר לעיין במאמר מידע על Persistent Disk.
חלופות לאחסון בלוקים
בנוסף לדיסקים ש-Google Cloud מציעה, אפשר לפרוס את פתרונות האחסון החלופיים הבאים במכונות שלכם ב-Compute.
- יוצרים שרת קבצים או מערכת קבצים מבוזרת ב-Compute Engine כדי להשתמש בהם כמערכת קבצים ברשת עם יכולות NFSv3 ו-SMB3.
- הרכבה של דיסק RAM בזיכרון של המכונה הווירטואלית, עם תפוקה גבוהה וזמן אחזור נמוך.
כדי להשוות בין אחסון בלוקים לבין אפשרויות אחסון אחרות שזמינות ב-Google Cloud, כמו Cloud Storage ו-Filestore, אפשר לעיין במאמר סקירה של אפשרויות האחסון במרכז הארכיטקטורה של Cloud.
שיקולי עלות
החיוב על נפח האחסון שמוקצה מתחיל מרגע שיוצרים כרך ומסתיים כשמוחקים אותו. החיוב הזה חל על Local SSD, Persistent Disk ו-Hyperdisk.
העלויות ממשיכות לחול בתרחישים הבאים:
- נפחי אתחול שנוצרים באופן אוטומטי כשיוצרים מכונת חישוב
- נפחי אחסון עמידים שמצורפים למופע שהופסק או שהושעה
- נפחי אחסון עמידים שלא מצורפים לאף מכונה וירטואלית
בנפחי אחסון מסוג Hyperdisk ו-Extreme Persistent Disk, החיוב הוא על הביצועים שהוקצו.
לדוגמה, מכיוון שנפחי Hyperdisk ML תומכים בהתאמה אישית רק של קצב העברת הנתונים, אתם מחויבים על קצב העברת הנתונים שהוקצה לנפח Hyperdisk ML, אבל לא על פעולות הקלט/פלט בשנייה (IOPS) שהנפח משתמש בהן.
עם זאת, אתם מחויבים על ה-IOPS והתפוקה שהוקצו לנפחי Hyperdisk Balanced, כי נפחי Hyperdisk Balanced תומכים בהגדרת IOPS ותפוקה.
מידע נוסף על תמחור זמין במאמר תמחור של דיסקים ותמונות.
המאמרים הבאים
אפשר לראות את הזמינות של סדרות מכונות לכל אפשרות אחסון:
מידע נוסף על כל אפשרות אחסון:
מידע על השימוש בכל אפשרות אחסון:
- מידע על שכפול של דיסקים לאחסון מתמיד ושל נפחי אחסון ב-Hyperdisk זמין במאמר מידע על שכפול סינכרוני של דיסקים.