אחרי שמקצים נפחי אחסון של Google Cloud Hyperdisk, יכול להיות שיהיה צורך לבצע אופטימיזציה של הביצועים באפליקציה ובמערכת ההפעלה כדי לעמוד בדרישות הביצועים.
בקטעים הבאים נתאר כמה רכיבים מרכזיים שאפשר לשנות כדי לשפר את הביצועים, ונסביר איך אפשר להחיל חלק מהרכיבים האלה על סוגים ספציפיים של עומסי עבודה.
לסקירה כללית על הביצועים של Google Cloud Hyperdisk, אפשר לעיין במאמר מידע על הביצועים של Hyperdisk.
שימוש בעומק תור גבוה של קלט/פלט
זמן האחזור של נפחי Hyperdisk גבוה יותר מזה של דיסקים שמצורפים באופן מקומי, כמו SSD מקומיים, כי הם מכשירים שמצורפים לרשת. הם יכולים לספק IOPS וקצב העברת נתונים גבוהים מאוד, אבל צריך לוודא שמספיק בקשות קלט/פלט מתבצעות במקביל. מספר בקשות הקלט/פלט שמתבצעות במקביל נקרא עומק תור הקלט/פלט.
בטבלאות הבאות מפורטת עומק התור המומלץ של קלט/פלט כדי להבטיח שתוכלו להשיג רמת ביצועים מסוימת. הטבלאות מציגות הערכה גבוהה במקצת של ההשהיה האופיינית, כדי להציג המלצות שמרניות. בדוגמה הזו ההנחה היא שאתם משתמשים בגודל קלט/פלט של 16KB.
| IOPS רצוי | עומק התור |
|---|---|
| 500 | 1 |
| 1,000 | 2 |
| 2,000 | 4 |
| 4,000 | 8 |
| 8,000 | 16 |
| 16,000 | 32 |
| 32,000 | 64 |
| 64,000 | 128 |
| 100,000 | 200 |
| 200,000 | 400 |
| 320,000 | 640 |
| התפוקה הרצויה (MB/s) | עומק התור |
|---|---|
| 8 | 1 |
| 16 | 2 |
| 32 | 4 |
| 64 | 8 |
| 128 | 16 |
| 256 | 32 |
| 512 | 64 |
| 1,000 | 128 |
| 1,200 | 153 |
מוודאים שיש מעבדים פנויים
קריאה וכתיבה של נפחי Hyperdisk דורשות מחזורי CPU מהמכונה הווירטואלית. אם למכונה הווירטואלית אין מספיק משאבי CPU, האפליקציה לא תוכל לנהל את ה-IOPS שמתואר למעלה. כדי להשיג רמות גבוהות מאוד ועקביות של IOPS, צריך לוודא שיש מעבדים פנויים לעיבוד קלט/פלט.
בדיקת מדדי הביצועים של Hyperdisk
אפשר לבדוק את מדדי הביצועים של הדיסק ב-Cloud Monitoring, פתרון המעקב המשולב שלGoogle Cloud. אפשר להשתמש במדדים האלה כדי לבחון את הביצועים של הדיסקים ושל משאבים אחרים של מכונות וירטואליות בתנאי עומס שונים של אפליקציות.
מידע נוסף זמין במאמר בנושא בדיקת מדדי הביצועים של הדיסק.
אפשר גם להשתמש בדף Observability במסוף כדי לראות את מדדי הביצועים של הדיסק.