פלייבוקים

הערה: התכונה Playbook לא נכללת בהסכם רמת השירות (SLA) של Dialogflow CX.

מדריך הפעלה הוא אבן הבניין הבסיסית של סוכנים גנרטיביים. לסוכן גנרטיבי יש בדרך כלל הרבה רכיבי Playbook, וכל רכיב מוגדר לטיפול במשימות ספציפיות. הנתונים של מדריך ההפעלה מסופקים ל-LLM כדי לוודא שיש לו את המידע הדרוש כדי לענות על שאלות ולבצע משימות. כל מדריך יכול לספק מידע, לשלוח שאילתות לשירותים חיצוניים או להעביר את הטיפול בשיחה לתהליך או למדריך אחר כדי לטפל במשימות משנה.

מגבלות

ההגבלות הבאות חלות:

• נציגים שמשתמשים בתוכניות פעולה לא יכולים לשלוח הודעת SMS עם עוזר לשיחה ממסלול ברירת המחדל של כוונת הפתיחה ב-Default Start Flow, אבל אפשר להפעיל את האפשרות לשלוח הודעת SMS עם עוזר לשיחה בתהליכים רגילים.
• ספרי ההפעלה לא תומכים בקלט DTMF ממערכות טלפון.

שפות

אפשר לעיין בעמודה Playbooks בהפניה לשפה. השפות שמסומנות בחוברות ההדרכה נבדקו מבחינת איכות באמצעות מודלים של gemini-2.5-flash.

כשמשתמשים בשפות אחרות חוץ מאנגלית:

• ברוב המקרים, כדאי להשתמש באנגלית להוראות ב-Playbook. בשפות מסוימות ובמקרים מסוימים, אפשר לקבל תשובות טובות יותר אם מספקים גם הוראות בשפת היעד.
• מציינים את השפה שבה רוצים לקבל תשובות בהנחיות של מדריך ההפעלה. לדוגמה: "תמיד תענה בצרפתית".
• מגדירים את הדוגמאות בשפת היעד.

תמיכה במודלים

אפשר לבחור את מודל ה-LLM שבו נעשה שימוש ב-Playbook במקומות הבאים:

• בוחרים את מודל ה-LLM ברמת הסוכן.

  • במסוף Conversational Agents, בהגדרה Agent -> Generative AI -> Playbook, בוחרים מודל לפי שם התצוגה שלו מתוך רשימת המודלים הזמינים.
  • אם משתמשים ב-API כדי לעדכן את הגדרות הסוכן, צריך לציין את שם המודל בשדה GenerativeSettings.llm_model_settings.model (ראו GenerativeSettings).

• שינוי בחירת המודל ברמת הבקשה.

  • בסימולטור של מסוף הסוכנים הדיגיטליים, בוחרים מודל לפי השם המוצג שלו מהרשימה כשבודקים תוכנית פעולה.
  • אם אתם בודקים את הסוכן באמצעות ה-API, צריך לציין את שם המודל בשדה DetectIntentRequest.query_params.llm_model_settings.model (ראו DetectIntentRequest).

שם המודל	מפרט המודל	שלב ההשקה
gemini-2.5-flash	‫Gemini 2.5 flash	GA
gemini-2.5-flash-lite	‫Gemini 2.5 flash lite	GA
gemini-3.1-flash-lite	‫Gemini 3.1 flash lite	GA

תמיכה באזור

המדריכים לתכנון נתמכים באזורים הבאים:

• global
• asia-south1
• asia-southeast1
• asia-southeast2
• asia-northeast1
• australia-southeast1
• ‫eu (במספר אזורים)
• europe-west1
• europe-west2
• europe-west3
• europe-west4
• europe-west6
• northamerica-northeast1
• ‫us (במספר אזורים)
• us-central1
• us-east1
• us-west1

נתונים מ-Playbook

המדריך מורכב מהנתונים הבאים:

• שם Playbook: שם תמציתי בשפה טבעית שעוזר למפתחים ולמודל שפה גדול (LLM) להבין אילו משימות ה-Playbook מבצע.
• יעדים: תיאור כללי של מה שהמדריך צריך להשיג.
• הוראות: שלבי התהליך שהסוכן צריך לבצע כדי להשיג את המטרה.
• דוגמאות: דוגמאות לשיחות שהן למעשה דוגמאות להנחיות מכמה דוגמאות עבור ה-LLM.
• פרמטרים: משתנים שמאחסנים מידע על שיחה, כמו קלט של משתמשים, מידע על מערכת המשתמש ותוצאות של פעולות.

פרומפט ל-LLM

בכל תור בשיחה, מערכת Dialogflow CX משתמשת בנתוני תוכנית הפעולה בזמן העיצוב ובנתוני השיחה בזמן הריצה כדי ליצור הנחיה ל-LLM במסגרת מגבלות האסימונים. סיכום התוכן של ההנחיה הזו מוצג בהמשך. הכותרות הן להמחשה בלבד ולא בהכרח חלק מההנחיה.

# INTERNAL_SYSTEM_PROMPT
<you cannot see or edit this>

# INTERNAL_SYSTEM_EXAMPLES
<you cannot see or edit this>

# AVAILABLE_TOOLS_TO_CURRENT_PLAYBOOK
<tool names and schemas, for example...>

## Tool: my_datastore
   description: blah
   input: blah
   output: blah

## Tool: some_other_custom_tool
   description: blah
   input: blah
   output: blah

# PLAYBOOK
<verbatim Goal and Instructions that you provide in the console>

# PLAYBOOK_EXAMPLES
<as many Examples for the current Playbook as can fit in the prompt>

## Example 1

## Example 2
..
..
..
## Example N (up to the input token limit)

# CURRENT_CONVERSATION
<the conversation up to this point w/ some caveats...>

* Caveat 1: If there was a transition from Playbook A -> Playbook B, the
  Conversation that happened in Playbook A is summarized and provided as context
* Caveat 2: If there was a transition from Flow A -> Playbook A, the
  Conversation that happened prior to the entry of Playbook A is summarized and
  provided to the Playbook

סוגי מדריכים

כשיוצרים פלייבוק, בוחרים את סוג הפלייבוק הרצוי: פלייבוק למשימות או פלייבוק לתרחיש חוזר.

מדריכים למשימות

ספרי הפעלה למשימות הם סוג ספרי ההפעלה המקורי. אפשר להשתמש בהם כדי לחלק משימות מורכבות למשימות משנה קטנות יותר שאפשר לעשות בהן שימוש חוזר, ולעצב שלבים קומפוזיציוניים בשיחה, שבהם כל שלב מתקשר באמצעות פרמטרים של קלט ופלט.

ספר הפעלה של משימה (המתקשר) קורא לספר הפעלה אחר של משימה (הנקרא):

1. הפונה מתחיל את השיחה עם הנמען.
2. המבצע של הקריאה מספק את פרמטרי הקלט הנדרשים למקבל הקריאה.
3. הפונקציה שנקראת מעבדת את המידע הזה, מבצעת את הפונקציה שהוגדרה לה ומחזירה פרמטרים של פלט.
4. המתקשר מקבל פרמטרים מהנמען.

כל פלייבוק לתרחיש חוזר או פלייבוק משימות יכולים להפעיל פלייבוק משימות אחר, אבל פלייבוק משימות לא יכול להפעיל פלייבוק לתרחיש חוזר אחר.

פלייבוקים לתרחישים

פלייבוקים לתרחישים חוזרים הם סוג חדש של פלייבוק. הם משמשים למודלים של שלבי שיחה עוקבים, שבהם כל שלב הוא שלם ועצמאי. הם יכולים להפעיל תוכניות פעולה למשימות כדי לפרק משימות גדולות לתת-משימות קטנות יותר, והם יכולים לעבור לתוכניות פעולה או לזרימות אחרות שגרתיות.

התרשים הבא מציג פלייבוק לתרחיש חוזר (A), שעובר לפלייבוק לתרחיש חוזר אחר (B), ואז עובר לזרימת עבודה (C):

1. פלייבוק לתרחיש חוזר A יכול לקרוא פרמטרים של סשן כשהוא מתחיל ולכתוב פרמטרים של סשן ממש לפני היציאה.
2. פלייבוק לתרחיש חוזר א' יוצא ועובר לפלייבוק לתרחיש חוזר ב'.
3. פלייבוק לתרחיש חוזר B יכול לקרוא פרמטרים של סשן כשהוא מתחיל ולכתוב פרמטרים של סשן ממש לפני היציאה.
4. פלייבוק לתרחיש חוזר ב' יוצא ועובר לזרימה ג'.
5. במסלול C אפשר לקרוא ולכתוב פרמטרים של סשנים.

אם פלייבוק שגרתי לא עובר לפלייבוק שגרתי אחר או לזרימת עבודה אחרת, הסשן חוזר לזרימת העבודה הפעילה האחרונה או מסתיים אם אין כזו.

התנהגות ניהול הפרמטרים בחוברות הפעלה של תרחישים:

• כשמזינים פלייבוק לתרחיש חוזר, מוקצים לפרמטרים של הקלט ערכים ששווים לפרמטרים של הסשן עם אותו שם.
• כשפלייבוק לתרחיש חוזר מסתיים, הוא יוצר ערכים לפרמטרים של הפלט שלו ומקצה אותם לפרמטרים של הסשן עם אותו שם.

השוואה בין סוגים של פלייבוקים

קטגוריה	Task Playbook	פלייבוק לתרחיש חוזר
זמן אחזור	בכל פעם שספר הדרכה למשימה קורא לספר הדרכה אחר למשימה, מתבצעת קריאה ל-LLM. אם יש שרשרת ארוכה של תסריטי הפעלה של משימות בתור אחד של שיחה, זה יכול להגדיל את זמן האחזור.	כל פלייבוק לתרחיש חוזר בסדרת מעברים מתרחש במהלך תור שיחה אחד, כך שיש רק קריאה אחת של LLM וזמן אחזור משופר.
יצירה מחדש של פרמטרים	כשמשתמשים ב-Playbook של משימה כדי להפעיל Playbook אחר של משימה, צריך ליצור מחדש את ערכי הפרמטרים. אם יש שרשרת ארוכה של ספרי הפעלה של משימות, ייתכן שהיצירה מחדש הזו תוביל לאובדן הקשר.	בספרי הדרכה שגרתיים נעשה שימוש באחסון סשנים לפרמטרים, וכך נוצר הקשר אמין יותר.
שילוב של פרמטרים של סשן	ספרי הפעלה של משימות לא פועלים טוב עם פרמטרים של סשן, ובמקום זאת נדרש להגדיר פרמטרים של קלט ופרמטרים של החזרה.	ממשק התרחישים מתאים לשימוש עם פרמטרים של סשנים.
מינוף מחדש	מכיוון שלכל פלייבוק של משימות יש קשר קבוע של הורה/צאצא, המשימות קשורות זו לזו באופן הדוק.	אפשר להגדיר כל תרחיש בנפרד.

ספר ההפעלה שמוגדר כברירת מחדל

כשיוצרים סוכן גנרטיבי באמצעות מסוף הסוכנים לשיחה,‏ Dialogflow יוצר אוטומטית ספר הפעלה גנרטיבי שמוגדר כברירת מחדל.

ה-Playbook שמוגדר כברירת מחדל הוא נקודת ההתחלה של השיחות, ולכן יש לו כמה הבדלים חשובים בהשוואה ל-Playbooks אחרים:

• המחזה שמוגדר כברירת מחדל לא מקבל סיכום של תפניות קודמות בשיחה.
• אי אפשר להגדיר או לקבל פרמטרים של קלט ב-Playbook שמוגדר כברירת מחדל.

יצירת ספר הפעלה

כדי ליצור תוכנית פעולה:

1. בתפריט הניווט של המסוף, לוחצים על סמל המדריך.
2. לוחצים על הלחצן יצירה.
3. בוחרים את סוג הפלייבוק: Routine (שגרה) או Task (משימה).
4. לספק נתונים של ספר ההפעלה.

שימוש ב-AI גנרטיבי ליצירת תוכנית פעולה

כשיוצרים מדריך הפעלה, נפתחת חלונית של AI גנרטיבי. כך אפשר ליצור נתונים של תוכנית פעולה.

ייבוא וייצוא של מחזורי מכירה

אחרי שיוצרים תסריטי שיחה באמצעות מסוף הסוכנים לשיחות, אפשר לייצא את התסריטים האלה לשימוש בסוכן אחר.

כדי לייצא פלייבוק:

1. עוברים לרשימת תוכניות הפעולה.
2. לוחצים על לחצן הייצוא של תוכנית הפעולה שרוצים לייצא.
3. בוחרים אפשרויות ייצוא.
4. לוחצים על ייצוא.

כדי לייבא פלייבוק שייצאתם בעבר:

1. עוברים לרשימת תוכניות הפעולה.
2. לוחצים על Import.
3. בוחרים אפשרויות ייבוא.
4. לוחצים על Import.