מעבר מניהול בסיסי לניהול מתקדם

משתמשים קיימים ב-Cloud Translation – Basic (גרסה 2) שרוצים להשתמש בתכונות העדכניות של Cloud Translation, כמו מילוני מונחים ומודלים של AutoML, צריכים להעביר את האפליקציות שלהם ל-Cloud Translation – Advanced (גרסה 3). לצורך השוואה, אפשר לעיין במאמר השוואה בין Basic לבין Advanced.

המעבר למהדורת Advanced כולל שימוש בניהול זהויות והרשאות גישה (IAM) ובספריות הלקוח של מהדורת Advanced. בקטעים הבאים מפורטים משימות ההעברה וההבדלים העיקריים בין שתי המהדורות.

מעבר לגרסה מתקדמת

בשלבים הבאים מפורטות הפעולות שצריך לבצע כדי לעדכן את האפליקציות הקיימות שלכם משימוש ב-Cloud Translation – Basic לשימוש ב-Cloud Translation – Advanced.

1. כדאי ליצור רשימה של הפרויקטים, האפליקציות והמשתמשים ב-Google Cloud שיש להם גישה ל-Cloud Translation - Basic API. תצטרכו לספק חשבונות שירות ולעדכן אותם כדי להשתמש בספריות הלקוח של Cloud Translation Advanced.
2. מגדירים חשבונות שירות ואימות לאפליקציה.
3. משתמשים בתפקידים ב-IAM כדי להגדיר הרשאות בחשבונות שירות.
4. מפעילים בפרויקט את Cloud Translation – Advanced. אם אתם משתמשים במודלים של AutoML עם Cloud Translation – Advanced, אתם צריכים להפעיל גם את AutoML. מידע נוסף זמין במדריך ההגדרה.
5. שימוש בספריות לקוח ובשיטות של Cloud Translation – Advanced. בבקשות ל-Cloud Translation Advanced, צריך לכלול את מספר הפרויקט (או מזהה הפרויקט) ואת מיקום הפרויקט, כמו global או us-central1.
6. צריך לוודא שגודל בקשות התרגום ל-Cloud Translation - Advanced לא חורג מהמגבלה.
7. תכננו את המעקב אחר מכסת הבקשות לתרגום. שתי הגרסאות של ה-API חולקות את אותן מכסות יומיות וחודשיות.
8. בודקים אם יש שינויים פוטנציאליים בחיוב.

ההבדלים העיקריים בין הגרסה המתקדמת לגרסה הבסיסית

כדי לעזור לכם להבין את משימות ההעברה, בחלקים הבאים מתוארים ההבדלים העיקריים בין מהדורות Advanced ו-Basic.

חשבונות שירות

ב-Cloud Translation – Basic, אפשר לשלוח בקשות מאומתות באמצעות מפתחות API או חשבונות שירות.

ל-Cloud Translation – Advanced יש תכונות שדורשות משאבים בניהול הלקוח. המשאבים האלה דורשים ניהול של תפקידים והרשאות ב-IAM. לכן, אי אפשר להשתמש במפתחות API כדי לבצע אימות בשירות. במקום זאת, צריך להשתמש בחשבונות שירות כדי לבצע אימות ל-Cloud Translation - Advanced.

מידע נוסף זמין במדריך ההגדרה.

תפקידי IAM

כשמשתמשים בחשבונות שירות ב-Cloud Translation – Basic, חשבונות השירות משמשים רק לאימות. אתם יכולים לבצע כל קריאה ל-Cloud Translation – Basic, בלי קשר להרשאות שמשויכות לחשבון השירות. אבל ב-Cloud Translation - Advanced, ההרשאות חלות.

כדי לתת לחשבונות שירות הרשאות להתקשר אל Cloud Translation - Advanced, צריך להקצות להם תפקידי IAM. ל-Cloud Translation – Advanced יש כמה תפקידי IAM שאפשר להקצות לחשבון השירות כדי לגשת למשאבים ספציפיים בפרויקט. לדוגמה, אם רוצים להשתמש בחשבון שירות כדי לתרגם טקסט, מקצים לו את התפקיד roles/cloudtranslate.user. מידע נוסף זמין במאמר בנושא תפקידי IAM ב-Cloud Translation – פרטים מתקדמים.

אם אתם מתכננים להשתמש במודלים של AutoML או בתכונות שמסתמכות על Cloud Storage, אתם צריכים לכלול גם את התפקידים המתאימים לשירותים האלה. רשימת כל התפקידים ב-IAM מופיעה במאמר תפקידים ב-IAM.

מודלים לתרגום

כשמבקשים תרגום באמצעות Cloud Translation – Basic, ‏ Google משתמשת במודל של תרגום מכונה עצבי (NMT) שעבר אימון מראש. ב-Cloud Translation – Advanced, אפשר להשתמש במודל NMT שאומן מראש, במודל LLM לתרגום או במודל מותאם אישית של AutoML Translation.

לחשבונות השירות שבהם משתמשים לבקשות תרגום צריכות להיות הרשאות גישה למודלים של NMT ו-AutoML, שיכולים להיות ממוקמים בפרויקטים שונים. לדוגמה, יכול להיות שיש לכם פרויקט מרכזי שמכיל את מודלי התרגום שלכם כדי לפשט את התחזוקה והחיוב. חשבונות שירות בפרויקט הזה או בפרויקטים אחרים יכולים להשתמש במודלים האלה, אבל נדרשות הרשאות כדי לעשות זאת.

מידע נוסף על מודלים של תרגום זמין במאמר תרגום טקסט (מתקדם).

ספריות לקוח

ספריות הלקוח והשיטות של Cloud Translation – Advanced שונות מאלה של Cloud Translation – Basic. לדוגמה, קריאות ל-Cloud Translation - Advanced דורשות שמות משאבים. מידע נוסף זמין במאמר בנושא ספריות לקוח מתקדמות של Cloud Translation סקירה כללית או במאמר מדריך למתחילים בנושא תרגום טקסט (מהדורה מתקדמת).

משאבים, פרויקטים ומיקומים

בקשות ל-Cloud Translation – Advanced דורשות את השם של המשאב שבו רוצים להשתמש. משאב הוא בדרך כלל שם מלא שכולל את שם הפרויקט ואת המיקום שלו, שמציין איפה הבקשה מופעלת. לדוגמה, השם של מודל AutoML הוא שם משאב.

אם שם הפרויקט בענן שלכם ב-Google Cloud הוא my-project והמיקום של המשאב הוא us-central1, השם המלא של המשאבים שלכם עשוי להיראות כך:

projects/MY_PROJECT/locations/us-central1/...

כתובת ה-URL שאליה שולחים בקשת getSupportedLanguages יכולה להיראות כך:

https://translation.googleapis.com/v3/projects/my-project/locations/us-central1/supportedLanguages

הערה: כל המשאבים בבקשה יחידה ל-Cloud Translation - Advanced צריכים להיות באותו מיקום. בשלב הזה, יש תמיכה רק במיקומים של global ושל us-central1. לכל המשאבים המותאמים אישית – מודלים של AutoML, מילונים, פעולות ממושכות – צריך להשתמש ב-us-central1. אפשר גם להשתמש ב-us-central1 כשמשתמשים במודלים כלליים של תרגום ובזיהוי שפה. אפשר להשתמש במיקום global רק כשמשתמשים במודלים כלליים של תרגום ובזיהוי שפה.‫

Cloud Translation – Advanced מספקת גם נקודות קצה במספר אזורים, כמו translate-eu.googleapis.com, כדי לשמור על הטיפול בנתונים בתוך האיחוד האירופי. זוהי נקודת קצה (endpoint) ייחודית לאיחוד האירופי, ולא הגדרת מיקום ב-API הגלובלי. מידע נוסף זמין במאמר בנושא נקודות קצה גלובליות ורב-אזוריות.

מגבלת תוכן לכל בקשה

‫Cloud Translation API מותאם לתרגום של בקשות קטנות יותר. האורך המקסימלי המומלץ לכל בקשה הוא 5,000 תווים (נקודות קוד). עם זאת, ככל שתכללו יותר תווים, זמן האחזור של התשובה יהיה ארוך יותר. ב-Cloud Translation Advanced, המספר המקסימלי של נקודות קוד לבקשה אחת הוא 30,000. הגודל המקסימלי של בקשה ב-Cloud Translation – Basic הוא 100K בייטים.

ממשק Cloud Translation API דוחה בקשות שגדולות מהמקסימום ומחזיר שגיאת 400 INVALID_ARGUMENT, בלי קשר למכסה הזמינה.

מידע נוסף על מכסות ומגבלות זמין במאמר מכסות.

המאמרים הבאים

אפשר להשתמש ב-Cloud Translation – Advanced כדי לתרגם טקסט, ליצור מילוני מונחים או לשלוח בקשות בכמות גדולה.