מבוא ל-Cloud Run למפתחים שנעזרים ב-AI ולמפתחים שמשתמשים בשיטת Vibe coding

אחרי שיוצרים אפליקציה באמצעות כלי מבוסס-AI כמו Google AI Studio ו-Vertex AI Studio, אפשר להשתמש ב-Cloud Run כדי לפרוס את האפליקציה ולהפוך אותה לזמינה למשתמשים.

במדריך הזה מתוארים המושגים של Cloud Run וכמה שינויים שאפשר לבצע אחרי שמשתמשים בכלי בעזרת AI או בכלי vibe coding כדי ליצור ולפרוס אפליקציה. הבנת המושגים האלה עוזרת להעביר את האפליקציה מסביבת פיתוח לפלטפורמה ניתנת להרחבה.

מקוד למאגר

האפליקציה שלכם פועלת ב-Cloud Run בתוך קונטיינר. קונטיינר הוא חבילה סטנדרטית שכוללת את קוד האפליקציה ואת כל התלויות שלה. האריזה הזו מבטיחה שהאפליקציה תפעל בצורה מהימנה ועקבית בכל סביבת מחשוב.

אם אתם לא מכירים קונטיינרים, ב-Cloud Run אפשר לפרוס מקוד מקור. לחלופין, אפשר לפרוס תמונות של קונטיינרים.

כדי לפרוס ב-Cloud Run, קודם צריך ליצור גרסת build של האפליקציה בקובץ אימג' של קונטיינר. אפשר ליצור קובץ אימג' של קונטיינר באמצעות Dockerfile או לאפשר ל-Google Cloud ליצור אותו באופן אוטומטי מקוד המקור באמצעות buildpacks. אחר כך מאחסנים את התמונה הזו במאגר ארטיפקטים.

איך Cloud Run פועל

‫Cloud Run משתמש בכמה משאבי ליבה כדי לנהל ולהפעיל את האפליקציה בקונטיינר. המשאבים האלה פועלים יחד כדי לספק חוויית פריסה והרחבה חלקה.

שירות הוא המשאב העיקרי ב-Cloud Run. לכל שירות יש כתובת URL ייחודית וקבועה (run.app). כשפורסים שירות, Cloud Run יוצר גרסה חדשה ובלתי ניתנת לשינוי. גרסה מורכבת מאימג' קונטיינר ספציפי והגדרות שאתם מגדירים, כמו מגבלות זיכרון ומשתני סביבה.

כברירת מחדל, Cloud Run מפעיל באופן אוטומטי את הגרסאות שלכם במכונה אחת או יותר. מופע, שנקרא לפעמים מופע קונטיינר, הוא סביבה בודדת ומבודדת שמריצה עותק של הקונטיינר בשירות Cloud Run. כדי לנהל את העלויות, Cloud Run משנה את מספר המכונות בהתאם למספר המכונות הנכנסות, עד למספר נמוך של אפס. ב-Cloud Run אפשר גם להגדיר הגדרות שונות כדי לשלוט בהתנהגות של השירות, ולהתחבר לשירותים Google Cloud כדי ליצור אפליקציית full-stack מלאה שניתנת להרחבה בקלות.

כששירות Cloud Run מקיים אינטראקציה עם ממשקי API או עם שירותי Cloud Run אחרים, Cloud Run משתמש בזהות השירות כדי לגשת לממשקי API. Google CloudGoogle Cloud כברירת מחדל, Cloud Run משתמש באופן אוטומטי בחשבון השירות שמוגדר כברירת מחדל ב-Compute Engine כדי לבצע קריאות ל-API של Google Cloud כדי לבצע את הפעולות שהוא צריך. מומלץ ליצור חשבון שירות בהתאמה אישית ולהעניק לזהות הזו את קבוצת ההרשאות המינימלית שנדרשת לגישה למשאבGoogle Cloud ספציפי.

עדכון השירות

אחרי שפורסים את אפליקציית Cloud Run באמצעות כלי בעזרת AI או כלי תכנות בשיטת Vibe coding, אפשר לעדכן את הגדרות ברירת המחדל כדי לבצע אופטימיזציה לביצועים, לעלות ולאבטחה.

כדי לשנות את השירות:

  1. נכנסים לדף Services ב-Cloud Run:

    כניסה ל-Cloud Run

  2. בוחרים את השירות.

  3. לוחצים על עריכה ופריסה של גרסה חדשה.

  4. משנים את הגדרות התצורה לפי הצורך.

    1. בקטע Edit Container (עריכת מאגר תגים), אפשר לשנות את האפשרויות הבאות:

    2. בכרטיסייה אבטחה, בוחרים את האפשרויות הרצויות, למשל:

    3. בכרטיסייה Security, משנים את חשבון השירות שמוגדר כברירת מחדל ב-Compute Engine לחשבונות שירות אחרים עם הרשאות מינימליות.

    4. בקטע בקשה, משנים את הפרטים הבאים לפי הצורך:

    5. בקטע חיוב, משנים את הגדרות החיוב לפי הצורך.

  1. בקטע סביבת הפעלה, משנים את סביבת ההפעלה אם צריך.

  1. בקטע Revision scaling (שינוי גודל של עדכון), אם אתם משתמשים בהתאמה אוטומטית לעומס שמוגדרת כברירת מחדל ב-Cloud Run, אתם יכולים לציין את מספר המכונות המינימלי. אם משתמשים בהגדלה או הקטנה ידנית של הקיבולת, צריך לציין את מספר המופעים של השירות.

  2. לוחצים על עריכה ופריסה של גרסה חדשה.

מידע נוסף על צפייה בשירות, העתקה או מחיקה שלו זמין במאמר ניהול שירותים.

שיטות מומלצות

כדי להבטיח שהאפליקציות יפעלו ביעילות ב-Cloud Run, מומלץ לעיין במאמרים פיתוח השירות וטיפים כלליים לפיתוח שירותים.

‫Cloud Run ו Google Cloud השירותים שבהם האפליקציה שלכם משתמשת הם שירותים שניתנים לחיוב. אתם יכולים להשתמש במחשבון התמחור כדי להעריך את העלויות על סמך השימוש הצפוי.

המאמרים הבאים