במדריך הזה מוסבר איך להכין שירות אינטרנט להפעלה בקונטיינר ב-Cloud Run. הוא לא כולל העברת נתונים.
זיהוי היציאה שהקוד מאזין לה
השירות צריך להאזין לבקשות ביציאה ספציפית. צריך לזהות את הפורט הזה ולהגדיר את Cloud Run כך שישלח בקשות לאותו פורט.
זהו אותו פורט שבו משתמשים כשמפעילים את השירות במחשב המקומי. לדוגמה, אם פותחים את localhost:3000 כדי לבדוק את הקוד, צריך להגדיר את יציאת הקונטיינר ל-3000 ב-Cloud Run.
כברירת מחדל, Cloud Run שולח בקשות אל 8080.
הערך של היציאה שאליה נשלחות הבקשות תמיד זמין במשתנה הסביבה PORT. מומלץ שהקוד יאזין לערך שמוגדר על ידי משתנה הסביבה PORT, אם אפשר.
הסרת ההסתמכות על מערכת קבצים מקומית לאחסון מתמיד
בודקים את קוד האפליקציה כדי לראות אם הוא מסתמך על מערכות קבצים מקומיות, ומחליפים אותו באחסון קבצים ב-Cloud Storage או באחסון נתונים כמו Firestore או Cloud SQL.
הוספת Dockerfile
כדי לארוז את השירות בקונטיינר, צריך להשתמש בקובץ Docker כדי להגדיר את סביבת התפעול. במדריך למתחילים בנושא יצירה ופריסה מוצגים כמה קובצי Dockerfile בסיסיים שאפשר להשתמש בהם כדי להתחיל.
מידע נוסף על התאמה אישית של Dockerfile זמין בדף פיתוח השירות.
התאמה למגבלות של זיכרון ושל מספר משימות שאפשר להריץ בו-זמנית
מידע נוסף על האופן שבו מתבצעת הרצת תהליכים מקבילית אפשר גם לעיין בטיפים לפיתוח בנושא אופטימיזציה של התמיכה בהרצת תהליכים מקבילית בשירות
חשוב לוודא שמגבלת הזיכרון גבוהה מספיק כדי שהאפליקציה תפעל, כולל קיבולת לאחסון קבצים זמניים שהשירות דורש.
שליחת יומנים אל stdout, stderr או /var/log
Cloud Run משתמש אוטומטית ב-Google Cloud Observability כדי לצבור ולבדוק את היומנים, כמו שמתואר בדף בנושא רישום ביומן.